ליקוטי מוהר"ן
דַּע, כִּי הַמָּמוֹן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ מְשֻׁגָּע, כִּי הַמָּמוֹן הוּא מִנְּפִילַת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַנְּבִיאִים, כִּי כָל הַנְּבִיאִים הָיוּ עֲשִׁירִים (נדרים לח), וְהַנְּבוּאָה כְּשֶׁבָּאָה עַל הַנָּבִיא, הָיָה כְּמוֹ מִשְׁתַּגֵּעַ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: וַיִּתְנַבֵּא – וְאִשְׁתַּטֵּי (שמואל־א יח);